
"אני יפה?" – הכירו את הפירות והירקות המיוחדים
מתי בפעם האחרונה קניתם מלפפון קצת עקום או גזר דו־ראשי? מתי בחרתם את העגבנייה עם הפס באמצע? ומה לגבי הפלפל שלא יכול לעמוד זקוף כי פאותיו שונות? בשנים האחרונות גם המטבחים שלנו עברו שינוי חברתי ויחד עם הרצון של כל אחד ואחת מאיתנו להיראות כמו כל הכוכבים - יפים, רזים, שזופים, עם המון שיק ומעודכנים - גם המטבח שלנו קיווה להיראות מיליון דולר. התפתחות העולם הקולינרי – מחוץ לבית ובתוכו – ביחד עם התחזקות הרשתות החברתיות, יצרו אידיאל יופי חדש: המנה המושלמת. אנחנו ממלאים את המזווה במגוון מוצרים, קונים את מיטב ספרי הבישול, ומניחים במקרר ועל השיש את הפירות והירקות המובחרים ביותר, מיטב תוצרת הארץ. הרי הם יפים והם מצטלמים נהדר.
לכאורה כל מה שיכול להשתבש הוא סופלה שלא עולה, שניצל שנשרף או ריזוטו עשוי מדי, אבל כמו במקרה של תעשיית היופי והאופנה יש נזקים שאינם חשופים לנו. כ־40% מהתוצרת החקלאית שמגדלים בישראל נזרקת, לפעמים היא נשארת על האדמה ולעיתים מגיעה לפח, כך או כך, היא אינה מגיעה אל דוכני הפירות והירקות בשווקים, הירקנים או רשתות השיווק הגדולות. הפירות והירקות שאינם עומדים באידיאל היופי שיצרנו, אידיאל שאינו תואם לדרכו של הטבע שתוצריו מגיעים בגדלים וצבעים שונים, מושלכים והולכים לאיבוד למרות טעמם האיכותי וערכם התזונתי גבוה. בכל פעם שאנחנו בוחרים לקנות רק את התוצרת היפה ביותר, בלי להתייחס לאיכות אלא רק למראה החיצוני של התוצרים, אנחנו נהיים חלק מהבעיה. אנחנו מזיקים לחקלאים, פוגעים בצרכנים ותורמים למחסור של אוכלוסיות חלשות. הבחירה שלנו יכולה להיות ההבדל, ולצמצם את בזבוז המזון בישראל.
הכירו את הפירות והירקות שלא רואים בדוכנים ובפעם הבאה כשאתם הולכים לקניות, אמצו פרי או ירק מיוחד!
לרשימת הירקות המשיכו לגלול
הפלפל הוא פרי שהפך בפינו לירק, אך למרות זאת הוא עדיין כוכב במטבח: מסלט טרי לממולאים של שבת. מקורו של הפלפל הוא בדרום אמריקה ומשם הוא מופץ לשאר העולם בשלל צבעיו – אדום, ירוק, צהוב וכתום. הפלפל עשיר בוויטמין A, ויטמין B ויטמין C – כולם חשובים לגוף שלנו. בישראל רוב הגידולים נעשים בערבה או בבקעת הירדן, בגלל חיבתם הגדולה של הפלפלים לחום.
כל הנאמר נכון עבור כל פלפל, קטן או גדול, שפאותיו שוות או שונות, ואפילו אלו שמוצאים בתוכם עוד פלפלון. פלפל תמיד נשאר פלפל!

המלפפון הוא למעשה פרי, אבל אתם יכולים להמשיך לקרוא לו ירק, זה מקובל. לרוב צבעו ירוק, קליפתו מחוספסת וגבשושית ובה נמצאים כל הוויטמינים והמינרלים, לכן בפעם הבאה כשאתם מכינים סלט ותרו על הקילוף. המלפפון עשיר במים, והוא מקור מצוין לאשלגן ואנטי־אוקסידנטים, אז כדאי מאוד לשלב אותו בתפריט היומי שלכם.
כל הנאמר נכון עבור כל מלפפון, ארוך, קצר, מעט שמנמן או מכופף. מלפפון תמיד נשאר מלפפון!

תות השדה הוא חלק ממשפחת הוורדיים, והפרי שלו אינו בשרו האדום והמתוק, אלא הזרעים שנמצאים עליו והופכים אותו למחוספס. לתות יש ערך תזונתי רב, הוא מקור לוויטמין C, ויטמין A, ויטמינים מקבוצה B, והוא גם עשיר באשלגן ברזל וסידן. אפשר לאכול אותו עם שמנת, סוכר, מצופה בשוקולד או טבעי לגמרי.
כל הנאמר נכון עבור כל תות שדה, קטן וגדול, או כזה שנראה כמו כמה תותים דבוקים זה לזה. תות שדה תמיד נשאר תות שדה!

הגזר הוא חלק ממשפחת ירקות השורש ולמרות שאנחנו רגילים לגרסתו הכתומה, אפשר למצוא גזר בצבעים נוספים: לבן, צהוב ואפילו סגול. הגזר עשיר בבטא קרוטון, שנותן לו את צבעו הכתום אך הוא גם מרכיב ליצירת ויטמין A. הוא עשיר בסיבים תזונתיים, אנטי־אוקסידנטים ומינרלים, והוא מרכיב חשוב בארוחה שלנו. אפשר לבשל אותו, או לאכול אותו טרי ופריך מהגינה.
כל הנאמר נכון עבור כל גזר, דק ומחודד, גדול במיוחד, או גזר מופלא שמשולב בו עוד גזר קטן. גזר תמיד נשאר גזר!

פטריות הן ממלכה נפרדת, הן לא צומח ולא בעל חיים. עד היום התגלו כ־100,000 מינים של פטריות, אך רק חלק מהן מיועדות למאכל: שמפיניון, פורטובלו, שי־טאקי, מלך היער, פורצ'יני וכדומה. לכל סוג פטרייה טעם ייחודי ואפשר לטגן, להקפיץ, לאפות או לאכול אותן טריות. הפטריות עשירות בוויטמינים, סיבים, אנטי־אוקסידנטים ומינרלים רבים.
כל הנאמר נכון עבור כל פטרייה, ארוכה או קצרה, עם גבעול ישר או כפוף. פטרייה תמיד נשארת פטרייה!

העגבנייה, כמו אחיה החורג, המלפפון, היא פרי המוכר כירק. היא נולדה באמריקה המרכזית ועם השנים הפכה למרכיב מרכזי בכל מטבח: בסלט, כרוטב לפסטה, המיץ לבלאדי מרי וכמובן הקטשופ. מקור השם שלה בעברית הוא מהשורש ע-ג-ב, התואם לשמה האירופי העממי "תפוח אהבה", אך היה מי שהובך מהשם וכך הציע הרב קוק את השם "אדמונייה". העגבנייה עשירה באנטי־אוקסידנטים ולִיקוֹפֶּן המסייע במניעת סוגי סרטן שונים.
כל הנאמר נכון עבור כל עגבנייה, עגולה, מוארכת, חלקה או קצת שרוטה. עגבנייה תמיד נשארת עגבנייה!

האפרסק שייך למשפחת הוורדיים, ומוצאו בסין, ממנה הוא נפוץ אל פרס, יוון, ארצות אגן הים התיכון ואמריקה. במהלך השנים נוצרו זנים נוספים של אפרסקים וכל זן גדל במקום ובתנאים הנכונים לו. צבעו הבסיסי ירוק, וכשהוא מבשיל בשרו הופך לצהוב או לבן. קליפתו שעירה, אך ישנה גרסה חלקה המוכרת בשם נקטרינה. האפרסק עשיר בקרוטין ההופך לוויטמין A, וכן באשלגן וברזל.
כל הנאמר נכון עבור כל אפרסק, קטן או גדול, עם אף או אוזן. אפרסק תמיד נשאר אפרסק!

קשה לדמיין את החיים ללא תפוח אדמה, בתצורת פירה, במדורה, אפוי בתנור וכמובן מטוגן לצ'יפס! תפוח אדמה הוא רכיב מרכזי בכל מטבח, ומקור חשוב לאוכל מנחם. יש 5,000 זנים שונים של תפוחי אדמה בעולם, כל זן מתאים לצורת בישול מסוימת והם גדלים במגוון צבעים: חום, צהוב, ורוד וסגול. תפוח אדמה עשיר בוויטמין C, ויטמין B6, מגנזיום וברזל, וקליפתו מלאה בסיבים תזונתיים.
כל הנאמר נכון עבור כל תפוח אדמה, ארוך, רחב, בצורת בוטן או עם צ'ופצ'יק בקצהו. תפוח אדמה תמיד נשאר תפוח אדמה!

תפוח עץ שייך גם הוא למשפחת הוורדיים ומקורו במרכז אסיה. התפוח זקוק לאקלים קר כדי לגדול ולהגנה מפני רוחות. כיום יש בעולם כ־7,500 זנים של תפוחים - אדומים, ירוקים, צהובים, חמוצים ומתוקים, קשים ורכים. תפוחי העץ אינם רק כוכבים במטבח, הם גם אלמנט מרכזי בתרבות: משלגייה וניוטון ועד לניו יורק וחברת אפל. נוסף לכך, תפוחי העץ טובים לגוף האדם, הם עוזרים בשליטה על כולסטרול ובמניעת מחלות לב.
כל הנאמר נכון עבור כל התפוחים, קטנים, גדולים, עם שריטה או גומה. תפוח תמיד נשאר תפוח!

התפוז שייך למשפחת פירות ההדר, ומאחר שהוא אוהב אקלים ים־תיכוני, הפכו התפוזים לגידול משמעותי בישראל. טעמו חמוץ־מתוק ואפשר לקלף ולאכול אותו, לסחוט אותו למיץ טרי, להכין ממנו ריבה, עוגות וכדומה. שמו של התפוז הוא למעשה ראשי תיבות של שמו המקורי - "תפוח זהב". התפוז עשיר בוויטמין C, ויטמין A וויטמין E.
כל הנאמר נכון עבור כל התפוזים, עם קליה עבה או דקה, עם נקודות חן או גומחה. תפוז תמיד נשאר תפוז!

