©The Natural Step Israel 2015                                                                    (כל הזכויות שמורות לצעד הטבעי ישראל (חל"צ                                                                                                                                     

  • White Facebook Icon
  • White Instagram Icon
  • White YouTube Icon

Icon made by Freepik from www.flaticon.com

צמצום בזבוז מזון בישראל

צמצום בזבוז מזון בישראל

FWD colorful logo (1).png

2.4 מיליון טונות של מזון נזרקים מדי שנה בישראל.
1/3 מהיקף הייצור המקומי.
19.5 מיליארד שקלים בשנה שלמעשה נזרקים לפח. הנתונים בעולם - דומים.

אבל כל אחד/ת יכול/ה להשפיע!

אנחנו מזמינים אתכם להכיר מקרוב את בעיית המזון בעולם, ובישראל בפרט.

 הצטרפו אלינו - מתחילים לצמב"ז!  (לצמצם בזבוז מזון)

לראשונה בישראל: יום הצמבו"ז צוין ב-12 במרץ

ב-12 במרץ צוין לראשונה בישראל יום צמצום בזבוז המזון, עם למעלה מ-130 ארגונים מכל רחבי הארץ וממגוון תחומי עיסוק שנרתמו למטרה ו-45 אושיות קולינריה בכירות, שפים ובלוגרים שהרימו הכפפה והמחבת והצטרפו לקריאה לצמב"ז.

אירועי היום התקיימו מצפון ועד דרום וכללו עשייה מרובה ומגוונת: אירוע חדשנות וטכנולוגיה בו הוצגו טכנולוגיות ישראליות המקדמות פתרונות חדשניים לבזבוז המזון; אירוע הדגמת הדפסת מנות אכילות בתלת מימד משאריות מזון; קירות צילום במרחב הציבורי שחשפו את הציבור להיקף בעיית בזבוז המזון; קמפיינים לטובת העובדים במגזר הפרטי; הקרנות סרטים בנושא בזבוז מזון ברחבי הארץ ; הרצאות פתוחות לקהל בערים שונות; לימוד תכנים הנוגעים לסוגיית בזבוז המזון במאות בתי"ס ופעילויות בגני ילדים; פעילויות בחוות חקלאיות וגינות קהילתיות; מנות ייעודיות במסעדות אשר הוכנו עפ"י עקרונות הצמבו"ז והוקדשה ליום עצמו; ניסוי חברתי שעסק בתוויות התפוגה המבלבלות שעל מוצרי המזון נערך וצולם במהלך היום; סרטון המדגים לציבור כיצד לאחסן נכון תוצרת טרייה הופק עבור יום הצמבו"ז; אירוע ספידייטינג אקולוגי אליו הוזמן הציבור הרחב להגיע ולשמוע ממומחים טיפים כיצד ניתן לצמצם בזבוז מזון בבית; מפגשי 'סבתא על הבר' שכללו מגוון הרצאות קצרות בסגנון טד ממומחיות אמיתיות לצמבו"ז; סיור ליקוט גלילי; פיקניקי שאריות קהילתיים; ארוחות משרדיות משותפות ממוצרים עייפים שהפכו למעדנים ועוד ועוד.

עם למעלה מ30 אייטמים תקשורתיים ומאות פוסטים בבלוגים וברשתות החברתיות, המילה "לצמב"ז" הפכה ממילה השייכת למעגל מצומצם לפועל שימושי ומוכר ואיתו אנו ממשיכים לקדם את הנורמה: אוהבים אוכל - לא בזבוז.

אנחנו לא לבד...

בזבוז מזון הפך לאתגר גלובלי, והוא לאחרונה זוכה לתשומת לב רבה ברחבי העולם. בכל העולם אנשים זורקים יותר אוכל, ולפי נתונים שפרסם ה-World Resources Institute, התופעה הפכה לגורם משפיעה מאוד על פליטת גזי חממה ומכך על שינויי האקלים.

בשל היקף הבעיה, בשנת 2015 הוחלט כי אחד היעדים העולמיים לפיתוח בר-קיימא של האו”ם, הוא הפחתת 50% מאובדן מזון לנפש עד שנת 2030.  

אנחנו לא לבד, אבל אנחנו מובילים... - אתגר בזבוז המזון בישראל

על-פי נתוני לקט ישראל והביטוח הלאומי, בזמן שמשפחה ישראלית ממוצעת משליכה לפח מזון בשווי 8,088 שקלים בשנה, כ-300 אלף משפחות בישראל סובלות מאי בטחון תזונתי. כלומר, אנו משליכים לפח ארוחות שחסרות בבתים אחרים - זהו פער קשה וכואב בחברה הישראלי, והוא דורש פתרון.

מבין מדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום השני בכמויות המזון הנשלך מדי שנה לפח. על-פי דו"ח של לקט ישראל, אנחנו זורקים לאשפה כ-2.4 מיליוני טונות של מזון מדי שנה, כאשר מחצית הכמות הנה ברת הצלה - כלומר, ראויה למאכל אדם בעת השלכתה.

כשאנחנו זורקים מזון אנחנו משלמים על זה ביוקר כלכלית וסביבתית. מזון שמושלך הוא למעשה בזבוז של משאבים כמו מים, אנרגיה, קרקע ועוד. ובנוסף לכך, יש לזריקתו השלכות סביבתיות כמו זיהום אוויר, זיהום מי תהום, פסולת של אריזות וכו'.
 

משפחה ישראלית בת ארבע נפשות, משליכה לפח 1,152 ק"ג מזון בשנה. שווה ערך למשקלו של היפופוטם.

אבל איך כל זה קשור לקיימות?

אוכל הוא צורך אנושי בסיסי, קיומי ולעיתים גם רגשי, הוא אחראי לתפקוד היום יומי של גופינו, והוא נוכח באירועים חשובים בחיינו עם חיבור לעבר מוכר ועתיד מרגש - אוכל הוא חלק מהתרבות האנושית ברחבי העולם. כפי שלאוכל יש מקום מרכזי בחייו של כל אדם, כך גם לייצור שלו ולשימוש בו - לאלו יש השלכות חברתיות, סביבתיות ובריאותיות, והשפעות שונות אלו חלות על מיליוני אנשים. 

אם מזון כל כך משמעותי עבורנו, איך יתכן שעד כה העיסוק בתחום מצד הרגולטר ותנועות קיימות היו כה מועטות ומבודדות? איך יתכן שאין בישראל גוף מרכזי, עם מדיניות ברורה וקבועה, המסדירים את כל נושא המזון על שלל היבטיו?  

הגיע הזמן שנתייחס למה שמונח אצלנו בצלחת בתשומת לב, בהערכה, בכבוד, ונשנה הרגלים ישנים ונאמץ חדשים שיהפכו את חיינו לבריאים וטובים יותר.

בזמן
   שזרקתם...

בזבוז אנרגיה

בזבוז מים

בזבוז משאבי קרקע

שינוע רב והשלכותיו

בזבוז דלק
וזיהום אוויר

רעב וחוסר ביטחון תזונתי

הנצחת פערים חברתיים

צריכת מזון לא בריא

בזבוז כסף
ויוקר המחייה

איך נוביל במאבק לצמצום בזבוז מזון?

TNS ישראל רואה חשיבות עליונה בשיתוף פעולה רב מגזרי לטובת המצאת פתרונות משני מציאות. לשם כך הוקמה המעבדה לחדשנות וקיימות, המהווה מודל פעולה ראשון מסוגו בישראל, השואף לעבודה משותפת בין בעלי העניין הרלווטיים לנושאים השונים.

שיטת העבודה של המעבדה מכוונת ליצירת פתרונות ישומיים, חדשניים, שניתן לשכפל ולהרחיב אותם, ושיגרמו לשינוי מהותי וארוך טווח בסקטור בו הם מטפלים. יחד עם השותפים נבחנים פתרונות מסוגים שונים, ביניהם אמצעי מדיניות, פיתוח מוצרים ושירותים חדשים, תהליכי חינוך והסברה ואמצעים נוספים.

לאחר בחינת נושאים שונים בתחום הקיימות הדורשים טיפול, החלטנו ליישם את מודל המעבדה על הנושא של בזבוז מזון בישראל. כעת, נושא הקיימות בתעשיית המזון בכלל, וצמצום בזבוז מזון בפרט, נמצאים במוקד העשייה שלנו לשנים הקרובות.

יישום מודל המעבדה בתחום המזון הושק רשמית במרץ 2016, בשותפות של למעלה מ-40 ארגונים מכל המגזרים:

גיוס השותפים למעבדה נמשך כשנתיים, ודרש פעילות אינטנסיבית להסברת האתגר ואיתור ההזדמנויות המשותפות בתהליך.

משווקים

יצרנים

אקדמיה

ממשלה

עסקים

שלטון מקומי

ארגונים אזרחיים

תקשורת

הסעדה

קמעונאים

בזבוז מזון בישראל

המגזר הציבורי (משרדי הגנת הסביבה, החינוך, החקלאות, הכלכלה והבריאות, עיריית תל אביב, ענף המזון בצה"ל)

המגזר העסקי (בין השאר: יוניליבר, תנובה, דיזנגוף סנטר, מלונות דן ופתאל). 

ארגוני החברה האזרחית (לקט ישראל, לתת, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, אדם טבע ודין).

מוסדות אקדמיים  (המרכז הבינתחומי, המרכז האקדמי בצלאל ובית הספר פורטר ללימודי הסביבה של אוניברסיטת תל אביב).

מה עוד?

בנוסף לגיוס השותפים לתהליך, פעלנו גם באפיק המחקרי ובצענו סקר פתרונות מרחבי העולם, וכן ערכנו מחקר אתנוגרפי מקומי מקדים, שבאמצעותו הצלחנו למפות 25 גורמים שונים להשלכת מזון בנקודות זמן/פעולה שונות:
תהליך הקנייה; האחסון; הבישול והאכילה. 

ומה קורה עכשיו?

במהלך שנת 2016 בנינו את השותפויות, הרחבנו את בסיס הידע של בעלי העניין שחברו אלינו וכן של המעבדה כולה.
בהמשך לכך, הרחבנו את בסיס הידע שלנו ושל שאר בעלי העניין שחברו אלינו, והתחלנו בנקיטת צעדים להרחבת המודעות הציבורית. בשנת 2017, התמקדנו בפיתוח פתרונות, העמדתם לניסיון באמצעות פיילוטים, ותחילת יישומם במציאות. כיום ב2018, אנחנו יוצאים לשלב יישום הפתרונות. מופו כשלי השוק המרכזיים הגורמים לבזבוז מזון בישראל, המיקוד כעת ביישום פתרונות במספר ערוצים במקביל:

  • קידום מהלך נרחב לצמצום בזבוז מזון ברשתות השיווק.

  • קידום מכירה מוזלת של מוצרים לקראת פג תוקף.

  • התייעלות בשימוש במזון בהסעדה מוסדית באמצעות כלים של כלכלה התנהגותית.

  • העלאת מודעות לשם שינוי התנהגות בקהל הרחב, פעילות חינוכית.

  • חתימה על אמנה וולונטרית של שותפי המעבדה לצמצום בזבוז מזון וקידום מדיניות לאומית הכוללת יעד לאומי ומדידה בתחום.

כמו כן, נמשיך כל העת לפעול לטובת הבאת הנושא אל ראש רשימת הנושאים שעל החברה הישראלית להכיר, להבין ולפעול לתיקונם ושיפורם.